• חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, אשר מגדיר באילו מקרים מוענקת ליצירות מקוריות הגנה מטעם זכויות היוצרים, כולל בחובו זכות נוספת, "זכות מוסרית", אשר עומדת לרשותו של יוצר היצירה באופן אוטומטי, ובנוסף […]
  • זכויות היוצרים הן אחד התחומים בהם עוסקים דיני הקניין הרוחני. זכות היוצר ביצירתו, אשר נחשבת לקניינו הרוחני, כוללת מגוון רחב של זכויות משפטיות המעניקות הגנה ליצירה מפני שימוש בלתי מורשה […]
  • באופן מסורתי, התייחסו דיני הקניין לזכויותיו של אדם בנוגע לנכסים מוחשיים (כגון בעלות, החזקה וכדומה). כאשר מדובר בנכס מוחשי שהינו נכס מקרקעין (למשל: בית, דירה או אדמה חקלאית) או מיטלטלין […]

מהן זכויות יוצרים?

זכויות יוצרים הן אחד הענפים המרכזיים בהם עוסקים דיני הקניין הרוחני. זכות היוצר ביצירתו, אשר נחשבת לקניינו הרוחני, כוללת מגוון רחב של זכויות משפטיות המעניקות הגנה ליצירה מפני שימוש בלתי מורשה על ידי אחרים, ומאפשרות ליוצר לנצל ולהפיק את התועלת הכלכלית המקסימאלית מהיצירה שהינה פרי עמלו.

זכות יוצרים נחשבת לזכות אדם בסיסית ומשכך היא זוכה להגנה נרחבת, זאת במטרה להעניק לבני האדם תמריץ להמשיך ליצור ולהעשיר את עולם הביטויים ואת האינטלקט החברתי בכללותו.

חוק זכויות יוצרים, התשס"ז-2007

עד לשנת 2008, עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים, התשס"ז-2007, התבסס המשפט בישראל בכל הנוגע לזכויות יוצרים על הדין מתקופת המנדט הבריטי, במסגרת פקודת זכויות יוצרים משנת 1924. חוק זכויות יוצרים נועד להחליף את הדין הקיים לאור ההתפתחות הרבה בתחום זכויות היוצרים, אם כי קבועות בו הוראות מעבר לפיהן הדין הישן ימשיך לחול במקרים מסוימים.

ההגנה המשפטית שמעניקות זכויות יוצרים

בהתאם לחוק, הגנת זכויות יוצרים תוענק לכל יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית, ובלבד שתהיה מקורית. זכות היוצרים ביצירה הינה זכותו של היוצר או של בעל הזכות הקניינית ביצירה לעשות בה, או בחלק מהותי ממנה, אחת או יותר מהפעולות הבאות: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה.

ההבדל שבין יצירה מקורית ליצירה נגזרת

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקוריות היצירה משמעה היות היצירה עצמאית ולא מועתקת מיצירה אחרת. בנוסף, נדרש כי היוצר השקיע ביצירה מידה מינימאלית של השקעה ויצירתיות שמקורן בו ולא באחר. יובהר, כי ההשקעה הנדרשת לא חייבת להיות תהליך של יגיעה ומחשבה ארוכה שהובילו ליצירת היצירה המוגמרת, אלא די בכך שהיוצר השקיע מחשבה מקורית ביצירה. לכן, אף אם היצירה נוצרה ברגע של השראה היא עדיין תהיה מוגנת.

החוק מעניק הגנה, בהתקיים תנאים מסוימים, גם ליצירות נגזרות. יצירה נגזרת הינה יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, והיא תהיה מוגנת בזכויות יוצרים על אף התבססות זו, אם יימצאו בה רכיבים שבהם יצירתיות מקורית. במקרה זה, ההגנה תינתן לרכיבים אלה בלבד ולא ליצירה המקורית. כל אדם רשאי ליצור יצירה נגזרת ליצירה שהיא נחלת הכלל. כאשר מדובר ביצירה שהיא קניינו הרוחני של אדם אחר, יש לקבל את רשותו של בעל זכויות היוצרים על מנת ליצור יצירה נגזרת.

על מה לא מגנות זכויות יוצרים?

זכויות יוצרים אינן מגנות על הרעיונות הכלליים שעומדים מאחורי היצירה, אשר נחשבים לנחלת הכלל, אלא רק על הביטויים המקוריים שבה. כך, למשל, מנגינה שחיבר מלחין יכולה לקבל הגנת זכויות יוצרים, אך לא כך לגבי הסגנון המוזיקלי אליו המנגינה משתייכת.

בנוסף, זכויות היוצרים אינן מגנות על תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדות או נתונים וחדשות היום. כאמור, זכות היוצרים תחול רק על דרך ביטוי מקורית של אחד מהנ"ל.

האם הגנת זכויות יוצרים מצריכה רישום?

להבדיל מסוגים אחרים של קניין רוחני אשר הגנתם בדין הישראלי מחייבת רישום במשרדי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הגנת זכויות יוצרים אינה מחייבת רישום או הופעת סימן זכות היוצרים © על גבי היצירה. במדינות אחרות, כגון ארצות הברית, ניתן לרשום גם זכות יוצרים, אולם היעדר הרישום אינו מפקיע את ההגנה על היצירה.

האם הגנת זכויות יוצרים מוגבלת בזמן?

ההגנה על מרבית סוגי היצירות פוקעת בתום 70 שנים לאחר מותו של היוצר, ולאחר מכן היצירה הופכת לנחלת הכלל.