תחום זכויות היוצרים, הוא תחום יחסית חדש בישראל, הנמצא בהתפתחות מתמדת ומושפע בעיקר מחידושי הפסיקה. לאחרונה, ניתן פסק דין בעל משמעות מרחיקת לכת בתחום זכויות היוצרים במוזיקה (ת"א 6327-09-11 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ ). פסק הדין קבע כי השמעת מוזיקה בחדרי המתנה של מרפאות, היא השמעה פומבית והדבר מהווה הפרת זכויות יוצרים. המשמעות היא כל בית עסק המשמיע מוזיקה בחדר ההמתנה, יהיה חייב לפנות לגוף הרלוונטי, לשם קבלת רישיון שימוש, שאם לא, יהיה הוא חשוף לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

שימושים מותרים ביצירות

החוק בישראל, קובע רשימת שימושים מותרים ביצירות מוגנות, אשר אינם דורשים קבלת רישיון שימוש. במהלך השנים, נוספו באמצעות הפסיקה, שימושים נוספים, אשר נקבע כי הם שימושים לגיטימיים, אשר אינם מהווים הפרת זכויות יוצרים. אחד מהעקרונות המנחים בקביעה כי שימוש מסוים הוא שימוש לגיטימי, הוא כי השימוש איננו מסחרי, קרי, אינו נועד לשם הפקת רווח.

ואכן, הנתבעים בפסק דין זה, טענו כי לא צמח להם רווח כלכלי מהשמעת המוזיקה בחדר ההמתנה, מתוך הנחה כי הדבר יוביל לקביעה כי אין המדובר בשימוש מסחרי הנועד להפקת רווח ולכן אין המדובר בהפרת זכויות יוצרים. אולם, בית המשפט קבע בפסק דין זה, כי העדר רווח כלכלי איננו רלוונטי במקרה המונח לפניו, משום שהפרת זכויות היוצרים התרחשה בשל כך כי מדובר בהשמעת המוזיקה במקום פומבי שאיננו מקום בידור ציבורי. משאין מדובר אפוא בשימוש פרטי, הרי שמדובר בשימוש פומבי אסור וזוהי הפרת זכויות יוצרים, גם במקרה שבו לא צמח רווח כלכלי לנתבעים, מן ההפרה.

הסעד לתובעים

תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים כוללות לרוב שני סעדים: צו מניעה להפסקת ההפרה ופיצוי כספי, בגין הנזק שגרמה ההפרה. כך קרה בפסק הדין הנ"ל, במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע, אשר אסר על הנתבעים להשמיע במרפאה, מוזיקה אשר זכויות היוצרים שלה שייכות לתובעת, ללא קבלת הרשאה ממנה. כמו כן, קבע בית המשפט פיצוי כספי לתובעת. בבואו לקבוע את סכום הפיצוי הכספי, נתן בית המשפט משקל להעדר הרווח הכלכלי של הנתבעים, שיקול אשר לא היה רלוונטי לעניין עצם ההפרה, כאמור.

חשיבותם של תאגידי הזכויות

בפסק דין זה, הוגשה התביעה על ידי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, המייצגת מפיקי תקליטים. החברה דואגת לגביית התמלוגים להם זכאים  המפיקים בשל שימוש ביצירותיהם וזאת  על ידי מתן רישיונות שימוש. לצד חברה זו, ישנם תאגידי זכויות נוספים, כמו אקו"ם ואשכולות, המייצגים יוצרים ומבצעים, כאשר מטרתם של כל התאגידים הללו, היא לשמור על זכותו של היוצר לקבל תמורה כספית עבור השימוש ביצירתו.

חשיבותם של תאגידי הזכויות נעוצה בקושי הרב של היוצר היחיד, לאכוף את זכויות היוצרים ולדאוג לקבלת התמורה הראויה (תמלוגים) מכל הגופים המשתמשים ביצירה ואכן, כאשר ישנה הפרת זכויות יוצרים, מגיש אותו תאגיד, המייצג את בעל זכויות היוצרים,  במקרה הזה, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, לשם קבלת צו מניעה להפסקת ההפרה ולשם קבלת פיצוי כספי.

קביעת הפיצוי הכספי בתביעת זכויות יוצרים

עת שקבע בית המשפט כי במקרה המונח לפניו, הופרה זכות היוצר, עליו לקבוע את סכום הפיצוי שישלם הנתבע. סכום הפיצוי שייפסק לתובע, נקבע על פי נסיבות המקרה. כך למשל, בוחן בית המשפט את תום לבו של הנתבע ואת מניעיו. ככל שצמחה לנתבע תועלת כלכלית גדולה יותר מן ההפרה, כך ייטה בית המשפט לראות בנתבע כבעל מניע מסחרי וסכום הפיצוי יהיה גדול יותר. במקרה של פסק הדין שתואר לעיל, התחשב בית המשפט בעובדה כי הנתבעים לא הפיקו רווח כלכלי משמעותי מן ההפרה ואי לכך, הפיצוי שנפסק היה נמוך יחסית.