זכויות יוצרים דומיין
זכויות יוצרים דומיין

מרבית האנשים אשר מעוניינים לפתוח אתר אינטרנט עבור בית העסק שברשותם, סבורים כי בשאלת בחירת הדומיין (שם מתחם), מה שקובע הוא השאלה מי הגורם הראשון אשר בחר באותו הדומיין הספציפי, ותו לא.

חוסר הבהירות בתחום הביא לאורך השנים אף למגמה רווחת בקרב משקיעים ואנשי אינטרנט בישראל ובחו"ל, אשר רוכשים במיטב כספם שמות דומיינים אשר מקושרים לשמות או סימני מותג של חברות עסקיות מפורסמות, ולאחר מכן מוכרות אותם לאותן החברות, בתמורה לסכומים כספיים גבוהים.

עם זאת, חשוב לזכור כי עיקרון הקביעות אינו נכון תמיד, כאשר ישנם מקרים בהם גורם נוסף, בדרך כלל זה אשר רואה עצמו כמי שיש לו נגיעה לשם הדומיין, או לחילופין שהדבר מתקשר לשם המותג בו בחר, מבקש להעביר את הדומיין המדובר לרשותו, וזאת בטענה כי שם הדומיין מתייחס לסימנו המסחרי המוכר, אשר הוא מחזיק עליו זכויות יוצרים.

בדיוק עבור מקרים כאלו, מתקיים הליך בוררות בינלאומי המוכר בשם IL-DRP, אשר מטרתו היא יישוב סכסוכים הנוגעים לשמות דומיין, וזאת בצורה אלטרנטיבית ומהירה יחסית.

הנוהל עצמו מתקיים בצרה זהה בכל רחבי העולם, כאשר בכל מדינה הגורם האחראי לתפעולו הוא הגוף המקומי האחראי על תחום האינטרנט במדינה. בישראל זהו "איגוד האינטרנט הישראלי".

מתי ניתן לפנות להליך הבוררות?

באופן עקרוני, ואף שהליך הבוררות אינו מהווה חלופה להגשת תביעה משפטית במקרה הצורך, הדרך להגשת פניה לבוררות פתוחה בפני כל אדם אשר זכותו לקבלת שם דמיין מסוים גוברת על זכותו של הצד השני, המחזיק בה כבר.

יצוין, כי על פי כללי ההליך, קיימים ארבעה תנאים, אשר נדרשים כולם על מנת לפתוח בבירור חדש בסוגיה, שהינם כדלקמן:

כאמור, הנוהל מגדיר במפורש כי לשם פתיחת הבירור בסוגיה, על המתלונן להוכיח את עמידת המקרה בארבעת התנאים שלהלן, וזאת באופן מצטבר. כלומר, גם עמידה בשלושה מהתנאים בלבד, מהווה עילה לסגירת הבירור באופן מידי.

יש לציין בהקשר זה, כי התנאי הרביעי, הדורש פעולה ב"תום לב", מתייחס בין היתר גם למקרים בהם קיים חשש כי רכישתו של שם הדומיין לא נעשתה לצורך עסקי ומ"תום לב", אלא נועדה כאמצעי ל"סחטנות" כנגד הפונה.

מהו נוהל הבוררות?

את הבקשה לבוררות יש להגיש ישירות לגוף האחראי, דהיינו איגוד האינטרנט הישראלי, וזאת באמצעות פניה ישירה דרך כתובת דואר אלקטרוני ייעודית: [email protected]. במסגרת הפנייה, מגיש הבקשה מחויב לצרף את מכלול הפרטים הרלוונטיים, וזאת לרבות מסמכים ועדויות נוספות, התומכות בטענותיו.

כמו כן, המגיש נדרש לצרף את שמם המלא של כל המעורבים, וכן לשלם את דמי ההליך, כפי שנקבעו על ידי איגוד האינטרנט. יצוין, כי הפנייה נדרשת להיות מנוסחת כולה באנגלית, וזאת למעט הנספחים המצורפים, אשר אין מניעה שיופיעו בשפת המקור.

לאחר הגשת הבקשה, ובמידה וזו עומדת בארבעת התנאים המצטברים לצורך פתיחת הבירור, ימנה איגוד האינטרנט הישראלי מומחה מטעמו, אשר ישמש כ"דיין" במחלוקת.

באופן עקרוני, הדיון עצמו מתקיים בשפה האנגלית, וזאת למעט מקרים חריגים, כאשר ההחלטה בדיון אינה מהווה כאמור "פסק דין" בעל תוקף משפטי, ובכל מקרה הדרך פתוחה בפני שני הצדדים לפנות לערכאות משפטיות.

ראו גם:

דיני אינטרנט ברשת

דילוג לתוכן