זכויות יוצרים -  Creative Commons
זכויות יוצרים – Creative Commons

במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר אנשים, בארץ ובעולם, מבינים את חשיבותו של התוכן החופשי, אשר מעניק לכל אדם את החופש להשתמש, לערוך ולשפר תוכן קיים, וזאת תחת הגבלות מינימאליות, או ללא הגבלות כלל.

התוכן החופשי מהווה בפועל את התגשמות החזון האינטרנטי בדבר "חופש המידע", חזון אשר מהווה עיקרון בסיס מבחינת מרבית המדינות הדמוקרטיות ברחבי העולם.

אף שבאופן עקרוני, כל תוכן חדש ומקורי שנוצר ע"י מאן דהו מוגן מראשיתו תחת חוקי זכויות היוצרים, קיימים מספר מנגנונים המאפשרים את הסרת ההגנה, באופן חלקי או מלא, ואת הפיכת התוכן המוגבל ל"תוכן חופשי", המאפשר שימוש רחב וכמעט לא מוגבל. אחד מאותם המנגנונים, ובין הנפוצים ביותר שביניהם, הוא מנגנון ה- Creative Common, ובעברית: קריאטיב קומונס.

ארגון קריאטיב קומונס

קריאטיב קומונס הוא ארגון עולמי, אשר מטרתו היא לאפשר לכל יוצר אשר מעוניין בכך, לשחרר את יצירתו המקורית מהגנת זכויות היוצרים, וכך לאפשר בה שימוש רחב וכמעט בלתי מוגבל.

הארגון מספק מגוון רחב של חוזים והסכמים משפטיים, אשר, ובשעה שנחתמים על ידי היוצר המקורי, מאפשרים לו לוותר על זכויות היוצרים שלו בתוכן, כולן או חלקן, ובהתאם לבחירתו האישית.

בימינו, הארגון פועל כבר במספר רב של מדינות ברחבי העולם, כאשר מדינת ישראל נכללת ברשימת המדינות החל משנת 2004.

פעילות הארגון מתרכזת בבסיסה באתר האינטרנט שלה, אשר מאפשר יצירת רישיונות חדשים מטעם כל יוצר עבור התוכן המקורי שאותו יצר, במהירות ובנוחות.

איך זה עובד?

על מנת להשתמש במנגנון, על יוצר התוכן המקורי להיכנס ראשית לאתר האינטרנט של הארגון, כאשר כתובת אתר השלוחה הישראלית שלו היא: http://creativecommons.org.il.

לאחר מכן, עומדים לרשותו של היוצר מגוון רחב של רישיונות מסוגים שונים, אשר מאפשרים ליוצר לקבוע בדיוק מהי ההגנה אשר תחול על התוכן אותו יצר, מבחינת זכויות היוצרים.

באופן עקרוני, היוצר יכול לבחור ממספר סוגי צירופים, אשר איחודם לרישיון אחד מעניק הגנות שונות על התוכן. כך לדוגמא, השילוב בין הצירוף שימוש לא מסחרי (nc), לבין הצירוף דרישת ייחוס (by), משחרר את היצירה בפועל לשימוש חופשי, וזאת בכפוף לדרישה שלא ייעשה ביצירה כל שימוש מסחרי, בהתאם להגדרתו החוקית המקובלת, וכן שכל שימוש ביצירה ייעשה בכפוף לאזכור היוצר, או מעניק הרישיון.

בסופו של דבר, מגוון הצירופים השונים מאפשרים לכל יוצר לקבוע כיצד ברצונו לשחרר את יצירתו לשימוש חופשי, ותחת אלו תנאים. בכל מקרה, הרישיונות מותאמים ישירות לדיני זכויות היוצרים בכל אחת מהמדינות בהן פועל הארגון, ולרבות במדינת ישראל.

השימוש ברישיון

החל מימיו הראשונים של פרויקט הקריאטיב קומונס במהלך שנת 2002, כפרויקט מקומי באוניברסיטת סטנפורד אשר נועד להוות משקל נגד למה שנראה ליוזם המנגנון, פרופסור לורנס לסיג, כהקפדה יתרה ומחמירה מדי על חוק זכויות היוצרים, השימוש במנגנון התפשט בצעדי ענק, כאשר הפרויקט הולך ומתפשט ליותר ויותר מדינות ברחבי העולם.

חשוב להדגיש, כי מאחר והפרויקט עצמו מתבסס על יצירת רישיונות ייחודיים בכל מדינה, אשר מותאמים לחוקי זכויות היוצרים הקיימים בה, הרי שהתפשטות הפרויקט למדינה חדשה דורש את גיוסו של צוות מתנדבים חדש מקרב אותה המדינה, אשר בקיא בהלכות זכויות היוצרים המתקיימות בה.

מסיבה זו, העובדה כי מדובר במשוכה גבוהה למדי, אשר הפרויקט צלח במהירות ובקלות יחסית, מוכיחה את הצורך הניכר שקיים בשוק למנגנון חדש, אשר מאפשר לשחרר תוכן המוגן בזכויות יוצרים כתוכן חופשי, וזאת בהתאם לרצונו של היוצר, ולתועלת הציבור כולו.

דילוג לתוכן